"אין לי מה להסתיר"? - התגובות

"I've Nothing to hide? - think again" פורסמה גם ב-ynet. אז הלכתי לעיין בתגובות. אני מחפש תגובות עוינות ומשמיצות (לא כמו סטאלין שאסף את הבדיחות עליו אבל גם את אלה שסיפרו אותן) כדי שאהיה "נאה דורש - נאה מקיים" בהתנגדותי החריפה לצנזורה באינטרנט. להמשך…

אבל בעיקר אני הולך לתגובות כדי לקבל הצעות ורעיונות שיכולים לעזור לי בהמשך. מגיב מס' 18:

"… יש אנשים שלא מודעים לסיכונים של כל 'פלאי הטכנולוגיה'… שמסתכלים רק על הצד החיובי, זה שאנשים יעצמו עיניים לא יביא להם משהו טוב. בדיוק כמו לעשן סיגריה במודעות שזה יזיק בטווח הארוך, בדיוק כמו לנהוג ברכב שמונע על דלק בידיעה שזה פוגע בכדור הארץ ובבני האדם בטווח הרחוק… אז בדיוק כמו נושאי ההסברה בתחום הירוק שהיום מאוד תופס כך חשוב גם ליידע אנשים לגבי הסיכונים שיש בטכנולוגיה… האם המחיר שתשלם בעבור זה שווה את הנוחות שאתה חושב שיש לך?"

- אכן, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות. מחקרים מראים שאנשים אינם מתרגשים מפגיעה בפרטיות עד… שזה מגיע אליהם. בתחילה הם מושכים בכתפיים ומפטירים "אין לי מה להסתיר" אבל ברגע שקצת מאתגרים אותם עם שאלות ודוגמאות, פתאום הם חושבים אחרת. מקווה שבעתיד אצליח לשכנע את מגיב מס' 25 שאמר:

"אוי, נו באמת - המאגר הביומטרי זה הדבר שהכי אנחנו צריכים, הפשיעה גואה, בני נוער של היום אלימים בצורה מחרידה, וזה נותן לשוטרים עוד כלי להתמודדות בפשע . אם צריך 'להקריב' טיפונת את הפרטיות, אני מוכן ומזומן, אך אני גם רוצה לדעת שהפשע ימוגר… ומי שטוען שהכלי ישמש לדברים לא חוקיים או לנקמות, אז
לידיעתכם יש בחוק מקרים ספציפים מתי ניתן להשתמש בכלי, אם נראה לכם שהשימוש היה לא חוקי - תתבעו בבית המשפט ותיזכו."

- זה בדיוק הלך המחשבה שאני מנסה לשנות: יש פשיעה + זה נותן למשטרה עוד כלי = נקריב טיפונת פרטיות. אולי לפני שאנו מוותרים על טיפה של פרטיות (ועוד טיפה, ועוד אחת - וזה לא תמיד "טיפונת") מגיע לנו דיון קצת יותר רציני ביתרונות שנקבל בתמורה?. כמו שאמרתי: "ייתכן שלעיתים נגיע למסקנה, שפגיעה בפרטיות היא הכרח שתועלת רבה בצידו. אבל בכל מקרה ומקרה ראוי שההחלטה תהיה בידינו, ושנוכל גם לשקול את המחיר."

- לגבי ההמלצה לתבוע ולזכות בבית משפט - כל כך הרבה מקרים של שימוש לרעה ושל פגיעות מיותרות בפרטיות ובכבוד לא מגיעות לבית המשפט, לעיתים אפילו קורבן עצמו לא יודע שמקור הפגיעה היה ניצול לרעה של המידע. רק מי שאינו "שוחה" במשפט ובמערכת המשפט יכול לחשוב שמדובר בפיתרון קסם. בינתיים בחוק הגנת הפרטיות יש כל כך הרבה אותיות מתות שלא מצייתים להן והאכיפה היא דלה. וגם התדיינות משפטית היא עניין סבוך ויקר, שרבים נאלצים לוותר עליו גם כשזכויותיהם נפגעות.

"בולס השיקמים" מס' 29 העיר לי שהדוגמאות שלי לא מספיק מוחשיות:

"אני מאמין גדול בפרטיות, כאיש טכני בתחום המחשבים אני סבור שהפגיעה גדולה בהרבה מהידוע לרוב האנשים. אולם דרושה הדגמה - אם בעבודת בילוש קלה היית חושף את זהותו של שאולי 'ינשוף גבעול' ושל אחותו רקפת בת ה 21 המתגוררת ברחוב שדרות ח"ן בתל אביב - כולם היו מבינים למה אתה מתכוון כשאתה אומר פגיעה בפרטיות"

- האמת שגם בבית חטפתי ביקורת דומה. כמו שאמרתי - יש פה עניין של הסברה, ואני משתדל ללמוד להסביר. תודה.