יום רביעי, 27 במאי 2009

בחירות ממוחשבות בישראל? אם זה לא שבור אל תתקנו

בשבוע שעבר קיימו אונ' תל-אביב והמרכז הבינתחומי הרצליה סדנה בנושא הבחירות הממוחשבות. משרדי הפנים והאוצר מקדמים באגרסיביות הכנסת מכונות לתהליך ההצבעה חרף ביקורות קשות בנושא. להמשך הרשימה …

ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב במרכז הבינתחומי ומומחה להצפנה מזהיר, שטיוטת החוק "נראית כמותאמת בדיעבד למערכת הצבעה שפותחה בתהיל"ה", מערכת שפותחה "מאחורי דלתיים סגורות וללא התייעצות בדעתם של מומחים". רוזן הוא חלק מקבוצה של אנשי מדעי המחשב ואנשי אקדמיה שיצאו ביוזמה כנגד אופן היישום של מחשוב הבחירות, אבל הביקורת נתקלה בהתעלמות מזלזלת במנגנון המדינה (ראו כאן).

ד"ר רבקה וויל, מומחית למשפט ציבורי במרכז הבינתחומי תקפה קשות את הבחירות האלקטרוניות. לדבריה, הציבור צריך להבין את תהליך ההצבעה. המצב כיום הוא שהציבור שותף בתהליך ומבין אותו, לא צריך כישורים מיוחדים כדי לקיים ביקורת ציבורית על הבחירות ותוצאותיהן וכל אחד יכול לבדוק אותן. בעתיד, בגלל הכנסת האמצעים הטכנולוגיים ועיסוק בנושאים כמו הצפנה, קידוד ואבטחת מידע, מזהירה וויל כי רק מיעוט אליטיסטי שמסוגל להבין את איכות ההצפנה והאבטחה שמעורבת בתהליך (כלומר, מומחים למדעי המחשב ולקריפטולוגיה) - יוכל לאמת את התוצאות. אמון הציבור הוא ערך חוקתי בפני עצמו, קובעת ווייל. אם אין לציבור אמון בתוצאות הבחירות – "איבדנו את הדמוקרטיה".

פרופ' אבי רובין מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב, מי שנחשב לאחד מבכירי המומחים העולמיים בנושא בחירות ממוחשבות טוען, ש"לא ניתן כלל להשוות בין ארה"ב לישראל בכל מה שקשור לבחירות ממוחשבות. ההשוואה הזו מגוחכת… אני חושב שהביטוי הרלוונטי במקרה הזה הוא - If it's not broken don't fix it ".

ד"ר בן אדידה מומחה לאבטחה, פרטיות ושקיפות חוקר-עמית במרכז לחישוביות וחברה של אוניברסיטת הרוורד: "להצבעה אלקטרונית יש בסך הכל היסטוריה קשה… למעט מקומות מסויימים שם היא נהייתה שיטה עדיפה, היא הפכה את ההצבעה ליותר מורכבת, יותר יקרה, פחות מאובטחת וקשה יותר לאימות". לדעתו, בישראל אנחנו עומדים לעבור בדיוק אותו תהליך שקרה בארצות הברית: התלהבות מהטכנולוגיה החדשה, ואז התפכחות והבנה שהטכנולוגיה במקרה הזה, הופכת את האמון ליותר מורכב – וחזרה לשיטת הנייר.
.
"לא משנה כמה טוב עוצבה המערכת, המכונה היא זו שסופרת. ולכן, האנשים שמתפעלים אותה צריכים להיות ישרים היום, ישרים מחר ומחרתיים. וזה – הרבה אמון לשים בארגון אחד", אומר אדידה. "המכונות יכולות לעזור לפקח, אבל לא להחליף את הפיקוח האנושי".

***

גם בהנחה, הרעועה, שהמערכת שתוכננה בישראל תתגבר על רוב הפורצים והזייפנים (והאקרים רבים ו"טובים" ייענו לאתגר), תיוותר סכנה דווקא ממי שמנהל את המערכת ומבטיח אותה בפני זיופים מבחוץ - השלטון. ההנחה, שמנגנון המדינה ישמור תמיד על הדמוקרטיה ועל הגינות שלטונית, היא מסוכנת, ובעצם מנוגדת לכל תורת המשטרים והניסיון ההיסטורי שיש לנו. מיחשוב הבחירות הוא רק סימפטום בתהליך המבהיל של אימוץ חפוז ונמהר של טכנולוגיות מתקדמות, חלקן בוסריות. הגידול המפלצתי של מאגרי מידע מדינתיים, וצמיחת "מדינת המעקב" מסכנות את הפרטיות ואת יתר זכויות האדם. הן משנות באופן דרמטי את היחסים בין המדינה לבין אזרחיה – ומערערות את איזוני הכוח העדינים, שעליהן נשענת הדמוקרטיה. (וראו בהקשר קצת שונה: Diane l. Zimmerman Exactly Why Is the Crowd Naked? Are We Strippers or Were We Robbed? Review Essay of: Jeffrey Rosen, The Naked Crowd: Reclaiming Security and Freedom in an Anxious Age)
.
זה לא שאני חושד באיזו קונספירציה שנרקמת נגד האזרחים - תהליכים חברתיים והיסטוריים, לרבות הקטסטרופליים שבהם, אינם תמיד תוצר של יד מכוונת. אבל המעט שאנו יכולים לעשות זה לנסות להבין את התהליכים שמתרחשים סביבנו כדי שנוכל להשפיע עליהם, לעיתים להיאבק בהם. הבעיה כאן אינה של פעולה זדונית מחושבת אלא דווקא של חוסר מחשבה ושל היבריס מאצ'ואיסטי בכל מה שנוגע לגאדג'טים ולטכנולוגיה: לא מומלץ לעשות כל דבר רק בגלל שאפשר לעשות אותו, ולפני שעושים – גם כדאי לחשוב בכובד ראש על ההשלכות הפרקטיות והמוסריות. או כפי שמנסח זאת ד"ר בן אדידה:
"צריך להיות מאוד צנועים עם העניין הזה. צריך להיזהר ולעשות את זה באיטיות."
וטרי מארה"ב:
ConcurringOpinions.com 20.5.09E-Voting Machines on Trial

יום רביעי, 20 במאי 2009

השקיפות היא אוייבת החזירות

באיחור של שבוע הגיעו גם לכאן הדי הסקנדאל התורן בבריטניה. עיתון הטלגרף שם את ידו על דיווחי ההוצאות של חברי הפרלמנט, והסתבר שנבחרי הציבור הנכבדים חגגו על חשבון הציבור – דיווחו וקיבלו החזר הוצאות מופרזות ומופקרות – נקיון בריכת שחיה, ריהוט וציוד גינון, פורנוגרפיה וכיוצא באלו צרכים "אלמנטריים" של פרלמנטרים . והיו גם דיווחים נכלוליים וטריקים מלוכלכים כדי לנפח ולזכות בהחזרים. השערורייה הולכת ומתפתחת. בשבוע שעבר נאלץ שר להתפטר, ואתמול הלך בעקבותיו יו"ר הבית התחתון מייקל מרטין, אחרי שהתבזה בניסיון להיצמד לכיסא ולהסתפק בהתנצלות: "כולנו חייבים לשאת באשמה ובמידה שתרמתי למצב - אני חש צער עמוק".
ובאמת, למרטין יש סיבות טובות להצטער. הוא "תרם" לביזיון לא רק בגלל שחלב את הקופה הציבורית, אלא בגלל שבמשך 5 שנים הוא ניצל את מעמדו ואת תפקידו כדי לרמוס את זכות הציבור לדעת ולמנוע ממנו מידע על ההוצאות של נבחריו.להמשך הרשימה
בשנת 2004 הגישה העיתונאית הת'ר ברוק בקשת חופש מידע בנוגע להוצאות הנבחרים, ומאז היא עברה דרך תלאות קשה: בתחילה נתנו לה מידע כללי ביותר – סרבו לתת לה את כל המסמכים הנוגעים בדבר, ומנגד טענו שהכנת סיכום ופירוט של הוצאות לפי סוגים, חברי פרלמנט וכד', תטיל נטל כבד מדי על הרשות – טיעון מוכר ולא חביב גם במחוזותינו. ברוק פנתה למפקח על המידע (ICO), רשות עצמאית שמופקדת על יישום חוק חופש המידע, ומכריעה במחלוקות בעניין זה. המפקח קבע שעל הפרלמנט לשחרר מידע, אבל בהיקף מצומצם. גם ברוק וגם הפרלמנט ערערו לטריבונל המופקד על חופש המידע וזה פסק לטובת שקיפות. אבל מרטין, יו"ר הפרלמנט ערער לבית המשפט העליון. ניהול ההליכים הוא יקר מאוד, אבל למרטין היה יתרון – את הבריסטר וסוללת המשפטנים שייצגה אותו הוא מימן… איך לא – בכספי הקופה הציבורית. חשוב לקרוא את מה שברוק מספרת, על המשמעות של קרב התשה כזה עבורה, ועבור אזרחיות מן השורה שמבקשות לממש את זכותן לפי חוק חופש המידע. לפני שנה בדיוק פסק בית המשפט העליון לטובת ברוק והציבור. הוא דחה את כל הטענות שלפיהן חשיפת חשבון ההוצאות תפגע בפרטיות של נבחרי הציבור, בדמוקרטיה ואפילו בביטחון (מפלטו של כל נבל, לפחות מאז 11/9).
במהלך כל ההתדיינות המשפטית, ניסו חברי פרלמנט והממשלה להעביר תיקון חקיקה ולהכניס לחוק חופש המידע פטור עבור חברי הפרלמנט. במקביל הם דחו שוב ושוב את ביצוע פסק הדין ואת חשיפת המידע לציבור. בסופו של דבר, נראה שהם גם לא יצטרך לבצע אותו – מישהו הדליף את המידע לטלגרף, שזכה בקרדיט עצום. הת'ר ברוק, שניהלה את המאבק הממושך, הפסידה את הסקופ, אבל עדיין זוכה היום לתהילה, ולבטח תיזכר לטוב.
סיפור חשוב שבעזרתו ניתן לעמוד על החשיבות העצומה של חוק חופש המידע, ושל עבודתם של עיתונאים, אזרחים וארגונים בקידום השקיפות השלטונית. אצלנו בישראל מובילה את המאבק הזה התנועה לחופש המידע, שבין יתר הפעולות החשובות שביצעה, ניסחה הצעת חוק שנועדה לשפר את יישומו של חוק חופש המידע. הצעת החוק, שהוגשה בכנסת הקודמת ע"י חה"כ שלי יחימוביץ וגדעון סער, מבקשת בין היתר למנות רשות עצמאית, שתדאג ליישום החוק. המלצה ברוח זו נכללת גם במחקר שפורסם לא מזמן על ידי המכון לדמוקרטיה, שעליו כתבתי כבר הרחבה. נכון, הפרשה הבריטית מלמדת, שגם המפקח לא תמיד פועל בצורה עצמאית ונמרצת מספיק, דבר שגורר אחריו התדיינות משפטית. ועדיין, כל עוד אין אצלנו מוסד כזה – המשוכה היקרה הזו מרתיעה כל מבקש מידע כבר בשלב הראשון. מצב זה מהווה תמריץ לרשויות השלטון לסרב לבקשות לקבלת מידע - להן יש ממילא ייצוג משפטי אוטומטי וחינמי של פרקליטות המדינה.
לקח נוסף שכדאי לזכור מהפרשה, שיש להתייחס בחשדנות רבה לטיעונים של סרבני השקיפות. לגבי הפגיעה בפרטיות אצטרך לדון בהזדמנות אחרת. אכן, יש כאן התנגשות בין זכויות, שמצדיקה דיון בכובד ראש, אבל לפחות במקרה של חברי הפרלמנט – אין ספק שהאינטרס הציבורי גובר, ומה שנחשף בבריטניה מוכיח זאת. לגבי הטיעון של ביטחון המדינה – גם אצלנו אוהבים לשלוף אותו על כל צעד ושעל, גם במקרים שבהם אין שום סכנה, כמו שאירע לאחרונה בפרשת דו"ח שפיגל על הבניה הלא חוקית בשטחים הכבושים.
לפחות הפעם אנחנו יכולים ללמוד מצרות של אחרים. מסתבר שלחזירות אין גבולות. לשקיפות דווקא יש.
MPs' expenses - Telegraph
Video reaction to MPs' expenses scandal - Telegraph
Telegraph will not face police inquiry Telegraph 19.5.09
MPs expenses: how can Parliament detoxify its brand? Telegraph 16.5.2009
Commons loses MPs' expenses fight BBC 16.5.2009
House of shame - The Observer 15.5.09
Unsung hero - Guardian 15.5.09
Public interest or public curiosity? – BBC 15.5.09
The Debate On Mps' Expenses - Live - Guardian 30.4.09
MPs to censor their own expenses Telegraph 30.3.2009
Ministers face anger over plan to exempt MPs' expenses FOI - Guardian 16.1.09
government exempts mps' expenses from freedom of information - Guardian 15.1.09
Attempt to curb FOI blocked by Parliamentary trick OUT-LAW 23.4.2007
Publish MP’s travel expenses, says watchdog OUT-LAW 27.2.2006

Open Secrets blog
Your Right to Know. org
BBC blog: open secrets

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park