יום שני, 15 בדצמבר 2008

בחירות ממוחשבות ומאגר ביומטרי הם לא גאדג'ט

השאלה היא לא מה אנו מסוגלים לעשות אלא מה ראוי נעשה - הכרעה חברתית רציונאלית בשאלות מוסריות וחוקתיות היא תנאי מוקדם והכרחי לניצול של טכנולוגיה - הן במקרה של בחירות ממוחשבות והן במקרה של המאגר הביומטרי - גרסה מלאה למאמר שהתפרסם היום ב-ynet.
.
לכל מי ששואל אני חוזר ומסביר, שאנחנו לא טכנופובים. הטכנולוגיה יכולה להביא ברכה לפרטים ולחברה, אבל היא גם עלולה להזיק. מה שעושה את כל ההבדל זה מחשבה תחילה והסדרה קפדנית של השימוש שייעשה בטכנולוגיה. אבל במדינת ישראל ממהרים: למאגר ביומטרי מהסוג שמשרד הפנים מבקש להקים, צפויות להיות השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, ולטענת מומחים לאבטחת מידע – גם על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור (ראו, למשל, ד"ר מיכאל בירנהק, וגם בדברי ההסבר להצעת החוק). החלטה על מהלך כה מורכב ושנוי במחלוקת, מצריכה לימוד מעמיק ודיון ציבורי. במקומות מסודרים, כמו בבריטניה למשל, דנים בנושא כבר מספר שנים ועדיין לא התקבלה שם הכרעה.
.
אבל אצלנו? שועטים קדימה: אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במחטף ציבורי, הודיע השר שיטרית בשבוע שעבר, שהוא "יותר מנחוש" להעביר את הצעת החוק המסוכנת כבר במהלך הפגרה. זאת למרות שבימים אלה חברי הכנסת והציבור מרוכזים במערכת הבחירות, ואינם פנויים לדיון רציני ביוזמה הביומטרית (ראו פניות המועצה להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח).
.
קלות דעת מאפיינת גם פרויקט טכנולוגי אחר שמריץ משרד הפנים - בחירות ממוחשבות. גם כאן מדובר בעסק לא פשוט והתקלות שהתגלו בשבועות האחרונים בפריימריז במפלגת העבודה, או בליכוד מגלות רק קצה קרחון של הבעיות שעלולות לצוץ משימוש נמהר בטכנולוגיה. כפי שמסביר, למשל, אור הירשאוגה: "ליתרונות המרובים של בחירות ממוחשבות נלוות דאגות חדשות. התקשורת בארה"ב מציינת חדשות לבקרים מחקרים שונים שתוצאותיהם מצביעות על כשלי אבטחה של הבחירות הממוחשבות, הנובעים מהאוטומציה של התהליך. רוב המחקרים הללו נוגעים לקלות הפריצה לתחנות הממוחשבות להצבעה וליכולת לשתול בהן וירוסים. בבחירות האחרונות בארה"ב דווח על מספר עצום של תקלות שנגעו לאימותן של מערכות ההצבעה. דאגות כאלה לא פסחו גם על ממשלות באירופה: בהולנד, למשל, בחרה הממשלה לבטל מהלך למחשובן של הבחירות במדינה".
.
מכאן לא נובע כמובן, שהטכנולוגיה לא תוכל בעתיד לסייע בהליך ההצבעה האלקטרוני, כמו שחוזה, למשל, ניב ליליאן, אבל לעת הזאת היא "טרם הגיעה לפרקה, וככל הנראה יעברו מספר שנים לפני שתאומץ באופן נרחב במחוזותינו בבחירות כלליות". אלא שבמשרד הפנים כבר החליטו על המודל הטכנולוגי של בחירות ממוחשבות בישראל, ודוחפים אותו קדימה.
.
.
בחודש יולי השנה התכנסה בטכניון קבוצה של מדעני מחשב, ולאחר שלמדה על תוכנית הבחירות הממוחשבות של משרד הפנים היא התריעה מפני סכנותיה (ראו: אהוד קינן ynet). לאחר שמשרד הפנים התעלם מהם, פנו המדענים לציבור: "אם אתם מרגישים שהתהליך של מעבר לבחירות נטולות נייר נעשה בחופזה וללא הדיון הציבורי המתבקש, פעלו וחתמו על המכתב נגד החקיקה המוצעת".
.
"בחופזה"? "ללא דיון ציבורי" – זה בדיוק מה מה שקורה גם עם היוזמה הביומטרית. אבל עושה רושם שלשר שיטרית אין סבלנות למומחים: בשבוע שעבר, בעקבות כשלון הפריימריז הממוחשבים בליכוד, הוא התראיין אצל יעל דן בגל"צ, ואמר ש"זה ממש מביש שבישראל, מעצמת הייטק, נכשלים עם דבר כל כך אלמנטרי ופשוט של קיום בחירות". וכשנשאל שמא הוא נוקט בקו יומרני מדי השיב: "שיהיה לבריאות, אני איש שמקדם בחירות ממוחשבות… היו תקלות בפריימריז? זה מצחיק…".
.
ואז ביקשה המראיינת להעלות לשידור את ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב, ואחד מקבוצת החוקרים, שהזהירה מפני מהלכים נמהרים. אבל שיטרית הפטיר "כן, נפגשתי איתם, שמעתי אותם…" ונעלם מהקו – אולי הספיק לשר ממומחים ואולי מערכות התקשורת של גל"צ אינן משוכללות כמו מערכת ההצבעה האלקטרונית של משרד הפנים.
.
איני מתיימר להיות ידען גדול בטכנולוגיה, אבל גם השר שיטרית אינו כזה, למרות "ההשכלה האקדמית המיוחדת שלו". המעט שאני יכול לעשות זה להקשיב למומחים בתחום ולנסות לקיים בעזרתם דיון מלומד וזהיר לפני שמחליטים האם וכיצד נשתמש בטכנולוגיה בצורה מועילה וללא נזקים.

בחירות ממוחשבות או מאגר ביומטרי הם לא גאדג'טים. גם אני שמעתי שישראל היא "מעצמת היי-טק", כמו שאומר השר שיטרית. אבל השאלה שעומדת על הפרק אינה מה אנו מסוגלים לעשות אלא מה ראוי נעשה, ועל כן הכרעה חברתית רציונאלית בשאלות מוסריות וחוקתיות היא תנאי מוקדם והכרחי לניצול של טכנולוגיה, הן במקרה של בחירות ממוחשבות והן במקרה של המאגר הביומטרי.
.
ראו עוד בהקשר של בחירות ממוחשבות (רשימה אקראית וחלקית ביותר): אהוד קינן "האם יהיו בחירות ממוחשבות לכנסת?" ynet 10.12.08; ניב ליליאן "הבחירות בליכוד: הטכנולוגיה לא אשמה" ynet 8.12.08; אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי "המחשב והתור: הליכודניקים יצביעו עד 1 בלילה" ynet 8.12.08; עו"ד אביב אילון "האם אנחנו ערוכים להצבעות אלקטרוניות?" ynet 3.12.08; אדר שלו "פריימריז בעבודה: למה כשלו מכונות ההצבעה?" ynet 2.12.08 ; דורה קישינבסקי, האקינג פוליטי - הסיוט של הבחירות האמריקאיות" כלכליסט 4.12.08; יהונתן קלינגר "ההחלטה על הארכת הבחירות, לצערנו, לא היתה אלקטרונית" 2jk.org 4.12.08; אור הירשאוגה "בחירות ממוחשבות ארציות 'בעוד שנה-שנתיים' themarker 4.12.08; עומר טרן "בחירות, מחשבים ודמוקרטיה"; בלוג אבטחת מידע 10.07; גיא מזרחי "על בחירות ממוחשבות" מיומנו של האקר 10.10.07; גיא גרימלנד "תשכחו מפתקי ההצבעה" themarker 6.9.07; גיא ווסט, הבחירות בליכוד עלולות להיות מזוייפות" oneab cyberd 14.8.07; יהונתן קלינגר "מחשבות משפטיות בטרם יעברו מסמרי תשעה אינטש בראשי" 2jk.org 5.9.07; עו"ד אביב אילון "ריכוז של חדשות וידיעות על בחירות ממוחשבות" netlaw ; אדר שלו "גם קוף יכול לפרוץ" 8.11.06; שרית פרקול "סכנות ההצבעה האלקטרונית" מעריב 29.4.04;

2 comments:

גיא ביבר אמר/ה...

אכן נושא לא פשוט, אבל אני לא רואה את האנושות ממשיכה להצביע על פתקי נייר לנצח נצחים.
צריך מערכות כאלו בשוק הפרטי שירצו בפועל עד שהן מגיעות ליציבות, ולא לעשות ניסויים ברמה ממשלתית.

אתר eVote, מבצע מספר רמות של הצפנה למניעת זיופים, ומבטל לחלוטין את הקשר בין פרטי הבוחר לבין ההצבעות בפועל לצורך אנונימיות הבחורים.
בחירות ממוחשבות
*כותב כנציג של אתר eVote

דורה אמר/ה...

כמו שאני מכירה את המדינה ואת תושביה, אם יהיו בחירות ממוחשבות אפשרות הזיופים תגדל מאד! אף אחד מהפוליטיקאים לא יעמוד בפיתוי. אפילו
בובספוג יודע את זה על החברה הישראלית.

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park