יום חמישי, 20 באוגוסט 2009

מחקר חדש - עד כמה משפיעי דיני פרטיות המידע על אתרים בישראל

מיכאל בירנהק וניבה אלקין-קורן פרסמו מחקר אמפירי מקיף על האופן שבו משפיעים דיני פרטיות המידע על מפעילי אתרי אינטרנט ישראליים (שהוגדרו לפי הסיומת < .il>) המחקר הקיף למעלה מ-1300 אתרים מסוגים שונים, לפי קטגוריות שונות: בחלק מהמקרים נבדקה האוכלוסייה כולה (למשל: כל האתרים הציבוריים), ובמקרים אחרים נבדק מדגם מייצג (למשל: אתרים מסחריים וארגוניים). בנוסף נבדקו האתרים הפופולאריים ביותר בישראל, וכן קבוצת אתרים הנוגעים למידע רגיש.
המחקר בוחן את מידת הציות של אתרים ישראליים (URL מסתיים ב-il) לדרישות חוק הגנת הפרטיות, וכן את המדיניות המוצהרת של האתרים (מה הם מצהירים שהם עושים במסגרת מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש). מרכיב נוסף של המחקר בחן את היבטי אבטחת המידע של האתרים.
הממצאים מלמדים שרוב האתרים הישראליים אינם מיישמים את דיני הגנת המידע, ואינם מספקים לגולשים הגנה נאותה על הפרטיות ברמה הנדרשת בחוק. אתרים רבים אוספים מידע על אודות הגולשים שלהם ובדרך כלל גם אינם טורחים להודיע ולהדגיש זאת בפני הגולשים.
ממצא מעניין במיוחד הוא, שדווקא אתרים ציבוריים מגלים רמה נמוכה במיוחד של אי ציות לחוק הגנת הפרטיות. במגזר הפרטי בלטו לטובה אתרים גדולים ופופולאריים. התמונה הכללית שמתקבלת מהממצאים היא שהחוק ממלא תפקיד קטן מאוד במערך הגורמים שמעצבים את 'חוויית הפרטיות' של הגולשים. רגולציה של פרטיות משפיעה במיוחד על תאגידים מסחריים, שמקבלים ייעוץ משפטי וערים לאפשרות של תביעות ואחריות משפטית. היא משפיעה פחות על תאגידים קטנים ועל אנשים פרטיים שמפעילים אתרים, משום שבדרך כלל אלה אינם מלווים בייעוץ המשפטי המתוחכם משהו, שנדרש כדי לקיים מדיניות פרטיות נאותה. המסקנה המתבקשת היא שרגולציה של הגנת המידע האישי צריכה להיות קונקרטית יותר ולהתאים הוראות ואמצעים לסוגי שחקנים שונים ברשת.
קראו עוד:

אין תגובות:

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park