יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

חברי כנסת שנהנים מחסינות ומחופש ביטוי מוחלט רוצים שהבלוגרים יחזרו לכתוב למגירה

ביום ב' הקרוב (10.10.11) תדון ועדת החוקה של הכנסת בהצעות חוק של חה"כ יריב לוין ושל חה"כ מאיר שטרית, שלפיהן יוגדל סכום הפיצוי שניתן לפסוק בתביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק. על פי המוצע יועלה הסכום מ-50,000 ₪ לעד 500,000 ₪ ולכפל הסכום הנ"ל במקרה שהפרסום "התכוון לפגוע". נוסף על כך, עיתון או אתר אינטרנט שיפרסמו לשון הרע (גם אם זו חוסה בצל ההגנות שבחוק) יחויבו לפרסם תגובה של הנפגע, שאחרת יסתכנו בפיצוי של עד 1.5 מליון ₪.

הלכה למעשה, ההסדר של "פיצוי ללא הוכחת נזק", קובע פיצוי ללא נזק. בתי המשפט מוסמכים לפסוק, ואף פוסקים בפועל, פיצויים גבוהים על פי אומדנה והערכה שעה שהם משתכנעים שנגרם נזק ואפילו אם לא עלה בידי התובע להוכיח את היקפו. למעשה ההסדר שמבקשים לתקן מקנה סמכות לפסוק פיצוי לתובע שלא ניזוק כלל – ואפילו אינו טוען שניזוק - כתוצאה מלשון הרע. התיקון מבקש להטיל פיצוי עונשי בסכומי עתק בהליך אזרחי – אקט חמור של הפרטת המשפט הפלילי תוך חריגה מעקרונות יסוד שהם נשמת אפם של דיני העונשין.

חמורה במיוחד היא ההצעה לחייב מפרסם "לשון הרע" לצרף את תגובת הנפגע. לנוכח אי הוודאות שמאפיינת את התחום – קשה לאדם לנחש מראש כיצד יראה בית המשפט את דברי הביקורת שבכוונתו לפרסם. וגם אם ייעזר ביועצים משפטיים לרוב – עדיין יוותר בליבו הספק. אם תתקבל ההצעה, יהיה מפרסם כזה אנוס לפנות למי שהביקורת מופנית נגדו, על מנת להסיר את הסיכון, קלוש ככל שיהיה, שיהיה עליו לשלם פיצוי של 1.5 מליון ₪ ולהכריז על פשיטת רגל. לשם הדוגמא בלבד נניח שפלונית תטעה לחשוב שהצעות החוק שבנדון נועדו לסתום פיות ולהטיל אפקט מצנן על ביקורת נגד חברי כנסת; או שאלמוני סבור שארגוני זכויות הם "סייעני טרור". חרב מתהפכת של מליון וחצי ₪ תחייב כל עיתון וכל בלוגרית, שירצו לפרסם מאמר דעה ברוח זו, לפנות למגישי הצעות החוק שבנדון במקרה האחד או לארגוני זכויות במקרה השני, להמתין באורח רוח לתגובתם ולפרסמה. הלכה למעשה ההסדר המוצע מקנה זכות תגובה על כל ביקורת שתתפרסם בעיתונות או באינטרנט. ולנוכח ריבוי מקרי ה-SLAPP ניתן לצפות שפניות רבות לקבלת תגובה ייענו במכתב איום בתביעת דיבה אם יעז המפרסם לממש את חופש הביטוי שלו ולמתוח ביקורת על המאיים.

אין עיגון עובדתי להנחות שעומדות ביסוד הצעות החוק, כאילו חלה עלייה משמעותית בפרסומי דיבה וכי מי שניזוק אינו זוכה לפיצוי ראוי. אדרבא, סכומי הפיצויים שפוסקים בתי המשפט בשנים האחרונות עולים בהתמדה. לעומת זאת, מתרבים המקרים של בעלי אמצעים, שתובעים או מאיימים בתביעות דיבה מופרכות או קלושות, ובדרך זו מטילים אימה על כל מי שיבקש למתוח עליהם ביקורת (SLAPP). בעוד שבארה"ב נרתמו מחוקקים כדי לבלום תופעה זו, עומדת הכנסת לעודד אותה באמצעות התיקון החדש.

בנייר עמדה שכתבתי לוועדת החוקה (pdf) בשם האגודה לזכויות האזרח, ציינתי כי שעה שהציגו את הצעות החוק שבנדון בפני מליאת הכנסת התמקדו יוזמיהן בעיתונים ובגופי תקשורת ממוסדים. אין ספק שסכנת ה-SLAPP מאיימת גם על גופים אלה, אבל עושה רושם שחברי הכנסת אפילו לא נתנו את דעתם על האפקט המצנן המסוכן עוד יותר שיש להצעותיהם על דוברים רבים אחרים - בלוגרים, עובדים, ארגוני סביבה ואזרחים שמשתתפים בדיון הציבורי בסוגיות חברתיות. לאלה אין אפילו את הגב הכלכלי הרעוע, שיש למדיה כדי להתמודד עם תביעות דיבה מופרכות או קלושות, אפילו לא עם מכתבי איום בתביעות כאלו. הבלוגוספרה חייבת להגיב ולפעול שאחרת, נצטרך כולנו לחזור ולכתוב למגירה מאימתם של רועים רוחניים, ספקי ה-LIKE, ומעסיקים מקפחים.

ההסדר המוצע משבש איזון עדין ורגיש בין שתי זכויות יסוד חשובות ודורס ברגל גסה את חופש הביטוי. "מהפכה חוקתית" שכזו אסור שתעשה רק על סמך תחושות בטן. חברי הכנסת נהנים מחסינות ומחופש ביטוי מוחלט כמעט ומנגד חשופים לביקורת רבה. דווקא בשל כך, שורת ההיגיון וההגינות מחייבות אותם למשנה זהירות בטרם יתנו ידם להטלת אפקט מצנן ומקפיא על השתתפות האזרחים בשיח הציבורי.

_____________________

נוסח הצעת החוק של ח"כ יריב לוין וקבוצה בקריאה הטרומית במליאה
נוסח הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית בקריאה הטרומית במליאה
נוסח החוק הקיים משולב בתיקונים המוצעים
מסמך רקע של הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה
נייר עמדה ששלחה האגודה לזכויות האזרח לוועדת החוקה (pdf)
עמדת חברת החדשות של ערוץ 2 (pdf)
עמדת מעריב
עמדת עיתון ידיעות אחרונות ועיתון הארץ (pdf)
יהונתן קלינגר  על הגדלת הפיצויים ללא הוכחת נזק, הצעה פרקטית לפתרון בעיות אגו
יהונתן ליס
האגודה לזכויות האזרח: החמרת הענישה על לשון הרע תפגע בעיתונות הארץ 9.10.11
עידו באום טמטמת בחסות חוק לשון הרע TheMarker 10.10.11.

פרוטוקול דיון מיום 10.10.2011 בוועדת החוקה (rtf)

2 comments:

נעמה אמר/ה...

הצה"ח ללא ספק רעה. אך לא הבנתי את הטענה כי מדובר ב"הפרטה של המשפט הפלילי".
פיצויים סטוטוריים קיימים בעוד חוקים אזרחיים. כולל, כמובן, בחוק איסור לשון הרע במתכונתו הנוכחית. האם טענתך נוגעת לגובה הפיצוי ("סכומי עתק") או לעצם הטלתו העקרונית? ומה בכך "מפריט" את המשפט הפלילי?

האח הקטן אמר/ה...

"הפרטת המשפט הפלילי" - יוזמי ההצעה מבהירים כי מטרת התיקון היא לקבוע פיצויים "עונשיים", להקנות לנפגע זכות לתבוע לא רק פיצויים על הנזק שנגרם לו, אלא גם ענישה של המפרסם. ענישה היא עניין למשפט הפלילי וביחסים בין אזרח לבין המדינה. לא ביחסים בין אדם לחברו.

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park