יש לא מעט מקרים כאלה, רק חלקם הקטן מתפרסם. אבל גם אילולא ידענו על בידוי ראיות, על תיקי חקירה שנפתחים רק כדי להציג הישגים (ולנפח סטיסטיקות של עבריינות כדי לבסס דרישה לסמכויות נוספות), או על נורמה של אלימות ואדנות - גם אז היה עלינו להמשיך ו"לשמור על השומרים"."מתברר שאפשר לתפור תיק, לשקר, להתרשל ולסבך אדם חף מפשע בלי לתת דין וחשבון לאיש, גם כשהדברים מתגלים… כדי לסבך חוף מפשע בפלילים או 'לתפור תיק' אין שום צורך בחוט ומחט. לעיתים די בהחלטה של פרקליט שמתירה התנהלות בחוסר הגינות או תוך שימוש בשקרים… בין היתר אפשר לשמוע את גרסתו של עצור חף מפשע, אבל לנפנף אותו כשהוא מבקש לחקור עדים שיוכיחו את חפותו. או חמור מזה: לאחר שכבר נמצאה הוכחה שמוגננת עליו, להסתיר אותה ממנו ומפרקליטיו עד להגשת כתב אישום. או להפעיל לחצים כבדים על עדים כשהשוטרים 'שותלים' בראשם רעיונות מפלילים. כל אלו, וזה כבר לא סוד, מתרחשים במשטרת ישראל ובפרקליטות המדינה גם בתיקים רגישים. באופן אבסורדי, הסיבה לעיתים היא עודף מוטיבציה של חוקרים המבקשים להצליח... כדי 'לתפור תיק' אין צורך בכוונה פלילית. לפעמים הכול נעשה מרצון טוב… למגר את הפשע. זו גם הסיבה שחקירת מח"ש תהיה ברוב המקרים בזבוז זמן…
בפרקליטות יודעים שעומד מולם אדם אינטליגנטי… שמבין שמצבו אבוד… אז הוא יושב עם עצמו חושב… אני חייב להודות. הם משדלים אותו בטענה שככה ייצא מזה בקלות, אבל יודעים שהוא יכלא ל-15 שנה לפחות…
בתי המשפט, חשוב לומר, נוטים להאמין לרשויות האכיפה... בתיקים ביטחוניים האמון בחוקרים ובפרקליטות מגיע לשיא, כששופטים נעתרים לבקשות שלא להעביר לנאשמים מידע, בנימוק שמדובר ב'חומר חסוי'. "
בדרך כלל כשאנשים קוראים בעיתון על חקירה ועל חשודים הם נוטים להניח ש"אין עשן בלי אש". זהו גם הלך הרוח שמוביל לשוויון נפש ולתמיכה בכל דרישה של המשטרה להגדיל את סמכויותיה ולאפשר לה לפגוע בזכויות יסוד של אזרחים וחשודים. לפני כשנה השתתפתי בפאנל שהתקיים במכון לדמוקרטיה ישראלית בנושא חוק המאגר הביומטרי. מייק בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הלין על כך שההתנגדות למאגר רוויה בשיח של חשדנות כלפי הרשויות בכלל וכלפי המשטרה בפרט. השבתי לו שיש לי המון הערכה וכבוד כלפי מרבית עובדי המדינה שמולם אני עובד, לפעמים אפילו חיבה. ועדיין, המצב הטבעי והבריא בדמוקרטיה הוא של "אשרי מפחד תמיד".
לא נכון למנוע מרשויות אכיפת החוק סמכויות ואמצעים שדרושים להם כדי למלא את תפקידם. אבל היד צריכה להיות קפוצה, העין בוחנת - כל כוח צריך להינתן במשורה ביחד עם שורה של מגבלות ומנגנוני פיקוח. אין שום בסיס עובדתי או מוסרי לדרוש מאתנו לתת אמון עיוור במשטרה, וודאי לא לאחר שרואים כיצד השוטרים הבכירים ביותר, מאשימים איש את רעהו ב"תפירת תיקים" ובמזימות כחלק מהמאבק על איוש משרת המפכ"ל. וודאי לאחר שהמשטרה מאיימת על חדשות ערוץ 10 בגלל סדרת כתבות על אלימות שוטרים, ולהודיע ש…
"שוטרי משטרת ישראל יקבלו את מלוא הגיבוי משדרת פיקוד לשימוש בכוח מתוקף חוק וסמכות. במדינה מתוקנת, ציבור האזרחים שומרי החוק עומד לימין המשטרה ולא נגדה".מעניין מאיזה ארכיון עיתונות של השטזי מוחזרה האמירה הזו?
תגובה 1:
מעניין אם יהיה ניתן להעביר את הכתבה לעיון המפכ"ל החדש, כהודעה שאנחנו לא מעוניינים ב"שיפור דעת הציבור על המשטרה" אלא בשיפור המשטרה עצמה ובהוקאת השחיטות ממנה.
הוסף רשומת תגובה