יום רביעי, 4 באוגוסט 2010

מה הם יודעים? המון!

קפטן אינטרנט ב"הארץ" מספר על פרויקט What They Know של ה-Wall Street Journal, שסוקר את ההיקף המדהים של המעקב שמנהלים אתרים אחר הגולשים באינטרנט. התחקיר שערך העיתון מצא שהאתרים המובילים בעולם מתקינים במחשבי הגולשים תוכנות ריגול שאוספות עליהם מידע - רמת הכנסה, הרגלי צריכה, מצב רפואי, תחומי עניין, הרגלי גלישה ועוד. המידע הרב יוצר לכל גולש פרופיל אישי מפורט, והופך לסחורה הנמכרת למשווקים ולמפרסמים באינטרנט. יהונתן קלינגר מוסיף הסברים תמציתיים וקולעים, למשל, שה"עוגיות" ממשיכות לעקוב אחר הגולש גם לאחר שהוא עוזב את האתר המסוים שבו הם נשתלו ועובר לאתרים אחרים.



מלבד כתבות ותחקירים ניתן למצוא ב-What They Know "אינדקס חשיפה", שמדרג את האתרים הפופלאריים לפי המידה שבה הם חושפים את הגולשים למעקב, סרט וידאו שמסביר כיצד מפרסמים משתמשים בעוגיות כדי לעקוב אחר הגולשים (How Advertisers Use Internet Cookies to Track You - ראו למעלה), מצגת שמסבירה אילו פעולות ניתן לבצע בדפדפנים שלנו במטרה לנסות ולהתגונן מפני מעקב, ועוד.


להמשך הרשימה …
נכון, בדרך כלל ממצאי המעקב הווירטואלי אינם נשמרים באופן מזוהה והם משמשים למחקר סטטיסטי. הרשת הפכה למאגר בלתי נדלה של נבדקים (בכפייה) לטובת חקר ההתנהגות האנושית. ועדיין, אנונימי או לא, מנגנוני הריגול הוירטואליים טומנים בחובם פוטנציאל נזק גדול (ראו, שוב, אצל קלינגר). וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את העובדה שלעיתים ניתן לקשור גם בדיעבד בין מידע אנונימי לבין מי שהמידע הוא על אודותיו – לבצע תהליך של דה-אנונימיזציה. כפי שאומר מנהל בתעשייה של כריית המידע: "אתה לא מקבל מידע על כל אחד, אבל יש דרכים להשלים את החסר – זו כל החוכמה בעסק הזה". השליטה שיש לגולשים על פרקטיקה מעין זו, דומה לשליטה שיש להם על שימושים האחרים שנעשים במידע האישי שלהם - כלומר, שואפת לאפס.

שליטה של אדם על המידע האישי שלו היא אחד מהנדבכים המרכזיים של הזכות לפרטיות. ושליטה במידע האישי שלי משמעה, שמי שרוצה לאסוף אותו ולעשות בו שימוש חייב לתת לי הסברים ברורים ומפורטים ולקבל את הסכמתי (ראו: מיכאל בירנהק, "שליטה והסכמה – הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות"). ככלל, תעשיית הריגול שמתנהלת ברשת האינטרנט אינה מקיימת את התנאי הבסיסי הזה. במקרה הטוב יוצרים פיקציה של הסכמה: מבקשים ממך להקליק שקראת והסכמת למדיניות הפרטיות של האתר. מראית של הסכמה אולי יש כאן, אבל במרבית המקרים לא יותר. הסכמה מדעת – וזה התנאי של החוק לוויתור על פרטיות – לבטח אין.

הפוסט הזה, כמו רבים אחרים כאן בבלוג, הוא בעיקר אינפורמטיבי. מטרתו לרכז ולהנגיש מידע בנושא מסוים, כדי שאוכל לחזור או להפנות אליו בעתיד. בהמשך אתייחס לתגובות של חוקרי אינטרנט (לא כולם) שמנסים להרגיע ולשכנע אותנו לחיות בכלוב של זכוכית.


WHAT THEY KNOW - Wall Street Journal (http://online.wsj.com/public/page/what-they-know-digital-privacy.html)

Julia Angwin "The Web's New Gold Mine: Your Secrets" wsj.com 30.7.10

Jennifer Valentino-Devries "How to Avoid the Prying Eyes " wsj.com 30.7.10

Julia Angwin and Tom Mcginty " Sites Feed Personal Details To New Tracking Industry"

Julia Angwin and Tom Mcginty "Sites Feed Personal Details To New Tracking Industry" wsj.com 30.7.10
Emily Steel and Julia Angwin "On the Web's Cutting Edge, Anonymity in Name Only" wsj.com 2.8.10

WSJ Stuff "The Information That Is Needed to Identify You: 33 Bits" blogs.wsj.com 4.8.10


What The Know – "exposure index" http://blogs.wsj.com/wtk/

Interactive Graphic: How to Control Your Privacy Online

Christina Tsuei (video) "How Advretisers Use Internet Cookies to track You" wsj.com 30.7.10

"What They Know: A Glossary " wsj.com 31.7.10


אסף שטול-טראורינג "
האתרים המובילים בעולם מרגלים אחרי הגולשים" הארץ 2.8.10

יהונתן קלינגר "עוגיות צד-שלישי ומעקב: למי בכלל איכפת?" Intellect or Insanity 3.8.10

מחקר חדש - עד כמה משפיעי דיני פרטיות המידע על אתרים בישראל 20.8.09

עידו באום רוב אתרי האינטרנט הפרו את חוק הגנת הפרטיות הארץ 24.8.09

אורי ברקוביץ המידע האישי שלכם נאגר ליום פקודה הארץ 24.8.09

יהונתן קלינגר שליטה, הסכמה ועוגיות צד שלישי: על מאמרם של מיכאל בירנהק וניבה אלקין-קורן על מדיניות פרטיות באתרים ישראלים

Michael Birnhack & Niva Elkin-Koren Does Law Matter? Informational Privacy and Online Compliance in Israeli Web Sites

אין תגובות:

אל תשתתפו בניסוי - אמרו לא למאגר הביומטרי

CC By Daehyun Park